תקווה חדשה לחולי אי-ספיקת כליות

תקווה חדשה לחולי אי-ספיקת כליות - כליה חיה - מלאכותית - ((Bioartificial Kidney,
אן הרבור - דיווח מאוניברסיטת מישיגן - University of Michigan - Health system
תרגום ראשון – יפעת גדות – כתבת לענייני מדע.
הניסוי הראשון על בני אדם - המביא תקווה - של מתקן בעל יכולת להציל חיי חולי אי-ספיקת כליות חריפה.
כאשר שלבים I/II של המחקר נועדו ראשית, לעצב מתקן בטוח לשימוש על בני אדם, התוצאות הראו שיפור בתפקוד הכליה. החולים שהוכנסו לניסוי, עמדו בפני סיכוי של 86% למות בבית החולים. ששה מעשרה החולים החזיקו מעמד מעבר ל- 30 יום אחרי הטיפול בכליה החיה-מלאכותית, המחקר פורסם ע"י היומון Kidney International באוקטובר 2004.
"התוצאות הללו מראות שהתאים הבוגרים שפותחו לצורך הניסוי מתקבלים ע"י חולים בעלי אי-ספיקה כלייתית. ואצל חלקם נראה שיפור בתוצאות הקליניות. מחקר זה, קטן ככל שיהיה, הספיק לפנייה אל הרשות הפדרלית ה- FDA, כדי שתסכים להרחבת שלב II בניסוי לפיתוח סליל התאים - *RAD, שהוא המפתח לכליה החיה-מלאכותית". לדברי ראש צוות המחקר פרופ. דיוויד הומס אוניברסיטת מישיגן - בי"ס לרפואה.
לשלבים I/II של הניסוי נאספו עשרה חולי אי ספיקת כליות חריפה עם סיבוכי מחלות אחרות, הכוללים ספסיס, כשלים גופניים אחרים, אי-ספיקה נשימתית מחמירה וסיבוכי ניתוחים. כל חולה קיבל טיפול בסליל התאים. לכמה חולים הופסק הטיפול בגלל תגובות של ירידת סוכר (HYPO), או ספירת דם נמוכה, או סיבוכים עקב המחלות הנוספות.
הכליה החיה-מלאכותית מכילה סליל תאים- RAD המסנן דם כמו בטיפול דיאליזה. הסליל מחובר למתקן המחקרי, הכולל סיבים עם תאי כליה חיים. התאים האלה אמורים לאזן את המלחים הסוכר והמים כמו כן לייצר מולקולות עבור המערכת החיסונית הדרושים לגוף להלחם בזיהומים.
טיפול ע"י מכונת דיאליזה רגילה, אמנם מסנן חומרים לא רצויים מנוזל הדם, אך אינו מסוגל לייצר את אותם מולקולות עבור המערכת החיסונית מה שעושים תאי הכליה החיים. הטיפולים הרגילים באי-ספיקה כלייתית, ואפילו השתלות נחשבים טיפולים מוגבלים.
צוות המחקר בראשות הומס החלו בפיתוח לפני כעשר שנים ועסקו בניסוי המתקן על חיות. בשנת 1999, הם גילו את התאים אשר משמשים היום לסליל ה- RAD, ועסקו בניסויים מטבוליים בדם מבני אדם שחולים באי-ספיקה כלייתית.
בסופו של תהליך מאמינים החוקרים כי המתקן עם סליל התאים, ניתן להשתלה בחולי אי-ספיקה כלייתית לזמן ארוך במקום כליה. כמובן שדרושה כמות ניסויים עוד לפני שאפשר יהיה להגיד כי המחקר נגמר, וניתן לשימוש כטיפול סטנדרטי.
עתה עובדים גם במישיגן וגם בקליבלנד, מהנדסים בשיתוף עם המחקר על מנת למזער את המתקן כדי שיוכל להישתל בתוך גוף החולה. כעת המחקר שלב II, מעסיק חוקרים בששה מרכזים רפואיים, בשיתוף עם החברה הנ"ל, Nephros Therapeutics Ltd, ותקוות החוקרים היו להכין מתקן בטוח לשימוש בבני אדם עד סוף 2005. החוקרים מחפשים מתנדבים להמשך הניסויים, ועדיין המתקן אינו בר השתלה.
*סליל התאים – RAD מפותח לשימוש מסחרי עתידי ע"י Nephros Therapeutics Ltd.
המאמר נבחר לפרסום ע"י המערכת.