שנים עשר העקרונות של חוק זכויות החולה

פתח-דבר
חוק זכויות החולה - אושר ע"י מליאת הכנסת ב-1 למאי 1996. החוק בא להסדיר את מערכת היחסים בין האנשים שאיתרע מזלם והם נזקקים לטיפול רפואי לבין הרופאים ושאר אנשי הצוות הרפואי. היתרון הנובע מן החוק הוא עיגון נורמות וקודים של התנהגות הקשורים בזכויות החולה, בצורה המחייבת את כל העוסקים ברפואה .
לטיפול הרפואי שותפים הצוות הרפואי והחולה. התפיסה העומדת בבסיס חוק זכויות החולה היא שהחולה הוא אדם נבון המסוגל, בדרך כלל, לעמוד על זכותו לקבלת טיפול רפואי הולם. הדבר מתבטא בהצהרה המופיעה בפסקה הראשונה של החוק: "חוק זה מטרתו לקבוע את זכויות האדם המבקש טיפול רפואי או המקבל טיפול רפואי ולהגן על כבודו ועל פרטיותו".
האגודה לזכויות החולה בישראל הכינה דפדפת זו כדי להביא לידיעת הצבור הרחב את עקרונותיו ותמציתו של חוק זכויות החולה.

העקרונות

  • הזכות לקבלת טיפול רפואי
הזכות לקבלת טיפול רפואי נתונה לכל נזקק. אין המוסד הרפואי או המטפל רשאים להפלות בין המבקשים טיפול רפואי מטעמי דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא וכו'. הטיפול הרפואי יינתן בהתאם לתנאים ולהסדרים הנהוגים במערכת הבריאות בישראל.
במצב חירום רפואי יקבל הנזקק טיפול רפואי דחוף ללא כל התניה.

  • טיפול רפואי נאות
החולה זכאי לקבל טיפול רפואי נאות הן מבחינת הרמה המקצועית והאיכות הרפואית והן מבחינת היחס האנושי ההולם.

  • מידע בדבר זהות המטפל
החולה זכאי למידע בדבר זהותו ותפקידו של כל אדם שמטפל בו.

  • הזכות לקבלת חוות דעת נוספת
החולה זכאי לבקש או להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו. המטפל והמוסד הרפואי יסייעו לחולה בכל הדרוש למימוש זכות זו.

  • הבטחת המשך טיפול נאות
חולה העובר ממטפל למטפל או ממוסד רפואי אחד למשנהו, זכאי, לפי בקשתו, לשיתוף פעולה בין המטפלים והמוסדות הרפואיים, לשם הבטחת המשכו הנאות של הטיפול.

  • שמירה על כבודו של החולה
החולה זכאי לשמירה על כבודו בעת קבלת טיפול רפואי.

  • שמירה על פרטיותו של החולה
החולה זכאי לשמירה על פרטיותו בעת קבלת טיפול ורפואי.

  • טיפול במצב חרום רפואי
בשעה שנשקפת סכנה חמורה לחייו או במצב חירום רפואי, זכאי החולה, כאמור לעיל, לקבל טיפול רפואי. המטפל שאליו פנה או הופנה, יבדוק אותו ויטפל בו ככל יכולתו. אם נשקפת לחולה סכנה חמורה והוא מתנגד לקבלת טיפול רפואי, רשאי המטפל לתת את הטיפול הדרוש גם בניגוד לרצון החולה. זאת רק לאחר אישור ועדת האתיקה אשר חייבת להתמנות ולפעול בכל מוסד רפואי.

  • הסכמה מודעת
לא יינתן טיפול רפואי לחולה אלא אם כן נתן לכך את הסכמתו. הסכמה זאת חייבת להיות "הסכמה מדעת", היינו רק לאחר שניתנו לחולה כל הפרטים הקשורים באבחנה, מהות הטיפול הרפואי המוצע, סיכויי הצלחת הטיפול, הסיכונים בטיפול זה, ובכלל זה כאבים ואי נוחות, והסיכויים והסיכונים בטיפולים רפואיים חלופיים או של העדר טיפול.
המידע חייב להימסר לחולה בשלב מוקדם ככל האפשר של הטיפול הרפואי ובאופן שיאפשר לו להבינו כדי שהסכמתו לטיפול רפואי תעשה "מדעת" ומרצון חפשי..
ההסכמה לטיפול רפואי יכולה להיות בכתב, בעל פה או בדרך של התנהגות המביעה הסכמה.

  • הזכות לקבלת מידע מהרשומה הרפואית ("התיק הרפואי")
החולה זכאי לקבל מהמטפל או מהמוסד הרפואי מידע רפואי מהרשומה הרפואית, לרבות העתק ממנה, המתייחסת אליו.
למרות האמור לעיל - רשאי מטפל להחליט שלא למסור לחולה מידע רפואי מלא או חלקי אם המידע עלול לגרום לו לנזק או לסכן את חייו, זאת באישור ועדת האתיקה.

  • החובה על שמירת סודיות רפואית
מטפל או עובד מוסד רפואי ישמרו בסוד כל מידע הנוגע לחולה שהגיע אליהם תוך כדי מילוי תפקידם או במהלך עבודתם.

  • מסירת מידע רפואי לאדם אחר
מטפל או מוסד רפואי רשאים למסור מידע רפואי לאדם אחר אם החולה נתן הסכמתו לכך, כמו כן, יימסר מידע לרשויות אם חלה על המטפל או המוסד הרפואי חובה למסור מידע בהתאם לחוקים שונים או אם המידע נמסר למטפל אחר לשם הבטחת המשך טיפול רפואי.

מנגנוני הפיקוח הפנים מוסדיים

כדי לפקח על ביצוע החוק ולהבטיח את האיכות הטיפול הרפואי נקבעו בחוק שלוש ועדות פנים - מוסדיות:
  • ועדת בדיקה
הועדה נועדה לשם בדיקת תלונה של חולה או של נציגו בדבר אירוע חריג הנוגע למתן הטיפול הרפואי.
מסקנותיה של הועדה ימסרו למתלונן אך הפרוטוקול של הדיונים חסוי ורק פסיקת בית משפט תאפשר מסירתו למתלונן.

  • ועדת בקרה ואיכות
ועדה פנימית של מוסד רפואי שתפקידה להעריך את הפעילות הרפואית המתקיימת באותו מוסד כדי להבטיח את שיפור האיכות של הטיפול הרפואי.
תוכן הדיונים והמסקנות שאליהן הגיעה הוועדה חסויים, אולם הממצאים העובדתיים הנוגעים לטיפול הרפואי שניתן לחולה יתועדו ברשומה הרפואית שלו.

  • הועדה לאתיקה
ועדה פנימית של המוסד הרפואי, אולם היא מתמנית לפי הוראת המנהל הכללי של משרד הבריאות. בוועדה חמישה חברים: יו"ר שהוא משפטן הכשיר להתמנות כשופט בית משפט מחוזי, שני רופאים מומחים, פסיכולוג או עובד סוציאלי ונציג ציבור או איש דת.

  • אחראי/ת לזכויות החולה במוסד רפואי
החוק דורש גם כי בכל מוסד רפואי יתמנה עובד כאחראי לזכויות החולים. תפקידו: מתן ייעוץ וסיוע לחולה בקשר למימוש זכויותיו על פי החוק; טיפול בתלונות החולים; והדרכת הסגל הרפואי בכל הנוגע להוראות חוק זה.

במינוח "חולה" הכוונה גם למקבל טיפול רפואי.
המינוח "מטַפל" כולל מלבד הרופאים והאחיות גם את כל בעלי המקצועות הרפואיים המוכרים כך על ידי משרד הבריאות.