פריצת דרך למטופלי דיאליזה הסובלים מיתר זרחן

ה-NFK האמריקאי פרסם הנחיות חדשות לטיפול בחולי כליה
מגיסטר עובד אמיתי, מנהל מדעי בג'נזיים ישראל
המסמך מתבסס על שתי עובדות עיקריות:
• עלייה ברמת הזרחן מעלהאת הסיכון לתמותה בקרב חולי כליה, ויש להורידה לרמות של 5.5 מג'/דל'
• יש להגבילאת כמות הסידן הנצרכת ע "י חולי כליה, בכדי למנוע הסתיידות בכלי הדם וסיבוכים נלווים.
בשנים האחרונות התברר כי עלייה ברמת הזרחן מעבר לנורמה המקובלת מעלהאת הסיכון לתמותה בקרב חולי הכליות.איגוד הכליה הלאומי האמריקאי -National Kidney Foundation פרסם לאחרונה הנחיות חדשות בנושא הטיפול בחולים, המציבות יעדים מעודכנים בשאיפה לאיזון הזרחן והסידן במטופלי הדיאליזה. ההנחיות דנות בדרכים הטיפוליות המומלצות בכדי להגיע לאיזון טוב יותר, במטרה להפחיתאת התחלואה והתמותה בקרב חולי כליה.
בין היתר ממליצות ההנחיות החדשות להוריד את רמת הזרחן בדם אל מתחת לרמות היעד המקובלות כיום, ע "י שימוש בתרופות קושרות זרחן ובתזונה מתאימה.כמו כן מומלץ להגביל את כמות הסידן שמקבלים המטופלים, כדי להפחית את תהליך הסתיידות כלי הדם, המאפיין חולי כלייה . בארץ מצויים למעלה מ4,000-מטופלים בדיאליזה, וקיימת עלייה נכרת במספר חולי הכליה מידי שנה.

אודות ה-NKF

ה-NFK האמריקאי הנו גוף המאגד רופאים וחוקרים,אחיות, דיאטנים ומטופלי דיאליזה, המפרסם המלצות בנושאים הקשורים באיכות הטיפול בדיאליזה. הנחיות אלו מגובשות לאחר מחקר מקיף ומשמשות כבסיס לגישה הטיפולית בארה "ב.

עיקרי ההמלצות לטיפול ביתר זרחן
  • \הרמות התקינות של זרחן צריכות לנוע3.5-5.5 מג'/דל'.מטופלים בעלי רמות זרחן של 5.5 מג'/דל'ומעלה ,מחויבים להתחיל טיפול תרופתי בקושרי זרחן.
  • חולים המטופלים בתכשירים קושרי זרחן המכילים סידן כגון: קלטרט, קלצימור, טומס, פוסלו וכו'. מחויבים להפסיקאת הטיפול ולעבור לתכשיר קושר זרחן שאינו על בסיס סידן (כגון סבלמר, המוכר בשמו המסחרי רנג 'ל) במקרים הבאים:
  • חולים בהם קיימת עדות להסתיידות של רקמות רכות.
  • חולים היפר קלצמיים (הסובליםמרמות גבוהות של סידן)שבהם רמות הסידן הנן מעל 10.2 מג '/ דל'או רמותPTH מתחת ל150 פיקוגרם /מ"ל.
  • חולים המטופלים בסידן–המינון המכסימלי היומי המותר לחולי דיאליזה הינו1.5 גר 'ליום . במידה ויש צורך במינון גבוהה יותר, יש לעבור לתכשיר לטיפול ביתר זרחן שאינו על בסיס סידן.

שוק התרופות קושרות זרחן בישראל
כיום ניתן לחלקאת השוק לשלוש קבוצות עיקריות:
o. תכשירים המכילים סידן :קלצימור ודומיו . תכשירים אלו פשוטים וזולים ואינם מותווים לטיפול ביתר זרחן..
o.תכשירים המכילים מתכות כגון :אלוקף (מכיל אלומיניום) חומרים אלו נספגים בגוף ועשויים לגרום לרעילות והתפתחות דמנציה.
o.תכשירי הדור החדש ,שאינם מכילים מתכת או סידן ואינם נספגים בגוף.כיום, למעשה קיים רק תכשיר אחד שכזה – רנג 'ל. תכשיר זה משלב אפקטיביות מחד ובטיחות בשימוש מאידך. מטופלי הדיאליזה זקוקים לטיפול כרוני לאורך כל חייהם, ועל כן התכשיר מהווה עבורם כלי חיוני לשמירה על איכות חייהם.
  • מחקרים עדכניים שנערכו למשך תקופות ארוכות הראו:כי מתן סידן לאורך זמן גורם לתהליך בלתי הפיך של הסתיידות באיברים חיוניים: בלב,בעורקים ובעצמות .
  • מחקרים קליניים הראו כי קיים קשר ישיר בין מתן קלציום להסתיידות איברים ואף עלייה במקרי מוות.
  • לרנג 'ל אפקטיביות הזהה לכל התכשירים המכילים סידן, וכן פרופיל בטיחותי טוב בהרבה לעומת כל התכשירים האחרים הקיימים בשוק.
  • התכשיר אושר בסל הבריאות בשנת,2000 ונקבע כי הטיפול יינתן ע "י יח' הדיאליזה .
  • כיום קייםניסיון רב באירופה ובארה "בבקרב מאות אלפי מטופלים העושים שימוש בתכשיר מידי יום.