מכתב לעמותה

 
אל יו"ר "העמותה" עמוס כנף וצוות ההנהלה,
מאחר וניתנה לי האפשרות לכתוב מספר מילים, אני אשמח לנצל את ההזדמנות ולהביע את דעתי על "עמותת המושתלים".
בראשית אתחיל עם מעט רקע אישי: אני מושתל כליה. ב-20 השנים האחרונות עברתי שתי השתלות. הראשונה בשנת 1984 וההשתלה השנייה באוגוסט 2004. כעת, תודה לאל, הכול בסדר ואני מרגיש טוב.
במשך כל שנות ההשתלה לא הייתי חבר בעמותה למרות ששמעתי עליה וידעתי על קיומה. באותו הזמן לא הייתי מעוניין להיות חלק ממסגרת כזו, כמו שגם השתדלתי להימנע מקשרים עם מושתלים אחרים, כנראה מתוך צורך של הדחקה - כל עוד הדברים התנהלו כסדרם לא היה לי שום עניין להיות מעורה בין מושתלים אחרים וכן בכל מסגרת שהיא הקשורה לעניין.
 
 
לקראת ההשתלה השנייה, לפני כשנה פלוס - הייתי צריך להתמודד עם מצבים קשים ולחפש פתרונות והדבר הראשון שעלה לראש כמקור מידע ועזרה היא העמותה.
אכן פניתי אליהם וקיבלתי אוזן קשבת, תמיכה, עידוד וכיוון, למרות שבאותה התקופה כאמור לא הייתי חבר עמותה, אך היחס והטיפול היה כמו לכל אחד ללא הבדל ושוני.
בנקודה זו ברצוני להדגיש את חשיבות העמותה, לכל מושתל, מטופל, חולה כליות, לרווחתו, לעידודו בתמיכה לה הוא דרוש בזמנים קשים ובכל עזרה וכיוון הדרוש ברגעים אלו כמו גם ברגעים טובים ולאו-דווקא בזמנים קשים.

חשיבות העמותה היא בכך שהיא עומדת בראש ומרימה את דגל ציבור המושתלים וחולי הכליה (אנחנו וכל אחד באופן אישי) מול כל מוסד, ארגון ומשרד לו אנו זקוקים לניהול חיינו השוטפים: מס הכנסה, ביטוח לאומי, משרד הבריאות, קופת-חולים וכ"ו, מאחר וכידוע כוחו של כל אחד באופן אישי אינו ככוחה של עמותה, אשר עומדים מאחוריה כלל החברים ובכך יכולה לקדם ולשנות דברים יותר מאשר כל אחד באופן אישי.

אני קורא לכל אחד הקרוב לעניין ולתחום בכל מצב שהוא נמצא בו כרגע, אם מושתל, חולה כליות, דיאליזה - להצטרף לעמותה על-מנת להגדיל את כוחה ויכולתה לפעול לטובת כולנו ולקידום ענייננו.
אני מרשה לעצמי גם לתת הערה לעמותה: על העמותה להרחיב את פרסומה ואת דבר קיומה על-מנת להגיע לידיעת כלל הנוגעים בדבר וכן כלל האוכלוסייה. כמו כן, יש לפעול ליותר פעילויות לחברי העמותה במהלך השנה.
בנקודה זו אני פונה שוב לכל החברים: כידוע דמי החבר הנגבים מכל אחד ואחד מאיתנו הינם סכום זעום ללא אפשרות לאלתורים ולמבחר פעילויות. לכן, לדעתי האישית, ואני מקוה שרבים יסכימו איתי - יש לפעול ולדרוש יותר פעילויות לחברי העמותה ולו גם בהשתתפות עצמית.
הפעילות המשותפת יכולה רק לתרום ולעזור לכל אחד ואחד מאיתנו באופן אישי, לשפר ולהדק את הקשרים בין החברים על-מנת שכל אחד מאיתנו יפיק ממנה את המרב ולכל חבר תהיה כתובת לפנות בכל מקרה וצרה שלא יבואו וכמו כן בכל שמחה וטוב לחילופין.

לסיכום, ברצוני לברך ולהודות לצוות הנהלת העמותה - על עבודתם, מאמצם, השקעתם ומרצם ללא לאות וללא כל תמורה לטובת כולנו.

יישר כוח והמשיכו להיות לנו לראש ולמובילים ולפעול למען כולנו.
חזק ואמץ,
לוי סלבו.