מחלת ה-CMV במושלתי כליה

ד"ר רותי רחמימוב
נפרולוגית השתלות - שיבא - תל-השומר
מחלת ה-CMV יכולה להיות מחלה קשה ומסכנת חיים והטיפול בה כרוך באשפוז ממושך לעיתים אף בטיפול נמרץ. נוסף לכך היא עלולה לגרום להופעה של דחייה חריפה ולהופעת זיהומים קשים אחרים.
וירוס ה-ציטומגל ו-CMV הוא אחד הגורמים למחלת המונוקלאוזיס. ההדבקה במחלה היא בדרך כלל בילדות ומתבטאת במחלת חום דמויית שפעת או במחלה קשה יותר המלווה גם בכאב גרון, הגדלת בלוטות הלימפה והטחול והפרעה בתפקודי הכבד. יותר משני שליש מהמבוגרים נחשפו למחלה בילדות ואפשר למצוא בדמם נוגדנים נגד הוירוס.
לאחר ההחלמה מן המחלה, הוירוס נשאר חבוי בגוף לכל החיים. המחלה מופיעה מחדש רק במצב בו מופיע דכוי של המערכת החיסונית כמו בחולי איידס או במושתלי איברים ומח עצם.
וירוס הציטומגל ו-CMV הינו המזהם הויראלי השכיח ביותר לאחר השתלת כליה.
במושתלי כליה הזיהום מתחיל להופיע כחודש לאחר ההשתלה ושכיח בעיקר בחצי השנה הראשונה לאחר ההשתלה. המחלה יכולה להתבטא בצורות שונות ויכולה אף לגרום למוות. במצב הקל ביותר החולה אינו חש כלל במחלה וניתן לאתר אותה רק בבדיקות מעבדה. המחלה יכולה להופיע כמחלת חום ממושכת מלווה בחולשה ויכולה לערב איברים שונים: דכוי מח העצם הגורם לירידה בספירות תאי הדם ובעיקר תאי הדם הלבנים. דלקת הכבד - הפטיטיס, דלקת ריאות קשה, דלקת במערכת העיכול - כאבי בטן, שלשלולים ודמום. פחות שכיח דלקת קשה של העין, מעורבות מערכת העצבים המרכזית, ועוד.
לוירוס ה-CMV יש בנוסף גם השפעה על המערכת החיסונית כך שהוא כנראה גורם לעליה בשכיחות דחיה חריפה והופעת זיהומים אחרים.
הסיכוי לפתח מחלת CMV לאחר ההשתלה הוא הגבוה ביותר (56%-80%) בחולים שלא נחשפו לפני ההשתלה לוירוס (אין בדמם נוגדנים) וקיבלו כליה מתורם, שכן נחשף אליו בעבר. בחולים אלו המחלה תהיה גם קשה יותר.
הסיכוי לפתח מחלת CMV עולה מאד גם במושתלים שטופלו בנוגדנים כנגד תאי T (ATG או OKT3) כחלק מהטיפול בדחיה או במניעתה.
הטיפול במחלת CMV כולל הפחתה של הטיפול מדכא החיסון ומתן גנציקלוויר דרך הוריד למספר שבועות. במקרים קשים מוסף גם טיפול בתרופות נוספות ובנוגדנים כנגד הוירוס.
טיפול מניעתי מומלץ בעיקר בקבוצות הסיכון. כלומר, אלו שלא נחשפו לפני ההשתלה לוירוס (אין בדמם נוגדנים) וקיבלו כליה מתורם שכן נחשף אליו בעבר או לאילו שטופלו בנוגדנים כנגד תאי T (ATG או OKT3). הטיפול המניעתי המומלץ ביותר הינו בגנציקלוויר לשלושה חודשים. ניתן להתחיל בטיפול דרך הוריד ולעבור לטיפול דרך הפה על ידי כדורי גנציקלוויר - סימבן Cymevene Oral או להתחיל מייד בטיפול בכדורים.
לסיכום, מחלת ה-CMV יכולה להיות מחלה קשה ומסכנת חיים והטיפול בה כרוך באשפוז ממושך, לעיתים אף בטיפול נמרץ. נוסף לכך היא עלולה לגרום להופעה של דחייה חריפה ולהופעת זיהומים קשים אחרים.
טיפול מניעתי במחלה זו הוא חשוב מאד משום שהוא יכול להקטין את שכיחות המחלה, חומרתה והסיבוכים שהיא מביאה בעקבותיה.