הגדרות

המרכז להשתלות

• יוקם מרכז לאומי לנושא ההשתלות במשרד הבריאות; המרכז יפעל למיצוי האפשרויות להגדלת ההיקף של תרומת אברים ושל השתלת אברים בישראל.
• תקציב המרכז להשתלות ייקבע בחוק התקציב השנתי, בתכנית נפרדת, במסגרת תקציב משרד הבריאות; בסעיף קטן זה, "תכנית" ו"חוק התקציב" – כהגדרתם בחוק תקציב שנתי כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985[6](בחוק זה – חוק יסודות התקציב).

תפקידי המרכז להשתלות

• המרכז להשתלות ירכז את הפיקוח והבקרה על נטילת אברים ועל השתלת אברים, ובכלל זה:

1. ינהל את מאגר המידע;
2. יקבל בקשות של נתרמים להירשם במאגר המידע ויטפל בהן;
   
3. יאתר נתרם מתאים לצורך הקצאה של אבר שניטל לפי חוק האנטומיה והפתולוגיה או של אבר שהובא לישראל לפי הוראות סעיף 6, בהתאם להנחיות ועדת ההיגוי כאמור בסעיף 9(ב)(4), ויאשר השתלת אבר כאמור, והכל לפי הוראות 26(ב);
   
4. ישתף פעולה עם מדינות זרות ועם ארגונים זרים בעניין נטילת אברים והשתלת אברים;
   
5. יערוך פעולות הסברה לעידוד תרומת אברים לפי כל דין;
   
6. יבצע בקרת איכות במרכזים רפואיים מורשים בתחום נטילת אברים והשתלת אברים;
   
7. יעודד מחקרים והכשרה מקצועית בתחום נטילת אברים והשתלת אברים;
   
8. יתאם בין מרכזים רפואיים מורשים, לרבות עם הרופא האחראי, ובכלל זה פעולות לשימור אברים המיועדים להשתלה עד לנטילתם והעמדת כל האמצעים והשירותים הנדרשים לביצוע נטילת האבר על ידי המרכז הרפואי המורשה שבו אמורה להתבצע השתלת האבר;
   
9. יבצע כל פעולה אחרת הקשורה לתחום נטילת אברים והשתלת אברים שהטיל המנהל על המרכז להשתלות.
   

ועדת היגוי

• השר ימנה ועדת היגוי למרכז להשתלות, שמספר חבריה לא יפחת מעשרה ולא יעלה על 17, כמפורט להלן:

1. רופא מומחה, בעל ניסיון של עשר שנים לפחות כרופא, והוא יהיה היושב ראש;
2. מנהל המרכז להשתלות, שמונה לפי הוראות סעיף 10;
3. שני רופאים מומחים, לפחות, בעלי ניסיון בביצוע השתלות אברים או במחקר בתחום האמור, ובהם רופא אחד לפחות שאינו מועסק בבית חולים ממשלתי;
4. אח או אחות, אחד לפחות, מוסמכים בתחום הסיעוד, שהם עובדי משרד הבריאות, העובדים במרכז להשתלות ושעיסוקם בתיאום השתלת אברים;
5. איש דת, שימונה לאחר התייעצות עם הרבנים הראשיים לישראל;
6. עורך דין שאינו עובד המדינה, הכשיר להתמנות שופט בית משפט מחוזי;
7. שני חברים לפחות מתחומי עיסוק אלה: פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ואתיקה רפואית;
8. נציג שימונה מקרב מועמדים שיציעו ארגוני החולים.

• תפקידי ועדת ההיגוי הם:

1. לייעץ לשר בכל הקשור בהתוויית מדיניות ארצית בתחום נטילת אברים והשתלת אברים;
2. לגבש תכנית פעולה שנתית של המרכז להשתלות, ולהביאה לאישור השר;
3. לקבל דוחות ממנהל המרכז להשתלות, על ביצוע תכנית הפעולה השנתית המאושרת ועל פעולות ועדות ההערכה וכן לדווח לשר על ביצוע התכנית כאמור; השר יעביר לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת העתק מהדיווח שקיבל כאמור;
4. לקבוע הנחיות לעניין הקצאה של אברים שניטלו לפי חוק האנטומיה והפתולוגיה או שהובאו לישראל בהתאם להוראות לפי סעיף 6, ובלבד שבעת הקצאת אברים כאמור יובאו בחשבון, בין היתר, שיקולים אלה:

- הסכמת אדם, בחייו, לנטילת אבר לאחר מותו כאמור בסעיף 28, אם הוא או בן משפחתו מדרגה ראשונה זקוקים להשתלת אבר;
- תרומת אבר שניטל מאדם לפי חוק האנטומיה והפתולוגיה, אם בן משפחתו מדרגה ראשונה זקוק להשתלת אבר;
- תרומת אבר שניטל מאדם בחייו, שלא לנתרם מסוים, אם אותו אדם או בן משפחתו מדרגה ראשונה זקוקים להשתלת אבר;
5 . לדון בדוחות שהגיש לה רופא מבקר שהוסמך לפי הוראות סעיף 12(א)(2), ולתת המלצות למנהל בהתאם לדוחות האמורים;
6 . לייעץ לשר ולמנהל בכל עניין הנוגע לנטילת אברים ולהשתלת אברים, ככל שתידרש.

• יושב ראש ועדת ההיגוי יכנס את ועדת ההיגוי, אחת לשלושה חודשים לפחות, וכן לפי הצורך או כל אימת שנדרש לכך על ידי המנהל או על ידי שלושה מחברי הוועדה.
• החלטות ועדת ההיגוי יתקבלו ברוב קולות החברים הנוכחים.
• ועדת ההיגוי תקבע סדרי דיון לעצמה, לרבות לעניין המניין החוקי של חבריה, ככל שאלה לא נקבעו על ידי המנהל.
• חברי ועדת ההיגוי, למעט מנהל המרכז להשתלות, ימונו לתקופת כהונה של ארבע שנים; השר רשאי למנותם לתקופת כהונה נוספת, ובלבד שאחרי שתי תקופות כהונה רצופות לא ימונה חבר ועדה כאמור לתקופת כהונה נוספת אלא לאחר הפסקה של ארבע שנים.
• הנחיות כאמור בסעיף קטן (ב)(4) יפורסמו ברשומות לאחר שיאושרו בידי המנהל.
• המנהל ימנה ועדת בקרה ואיכות שתורכב מיושב ראש ועדת ההיגוי והוא יהיה היושב ראש ומחברי ועדת ההיגוי שהם רופאים, שמונו לפי סעיף קטן (א)(3); הוועדה תבחן את איכות פעילותם הרפואית של מרכזים רפואיים מורשים, בתחום נטילת אברים והשתלת אברים ותגיש דוח שנתי למנהל.

מנהל המרכז להשתלות

• השר ימנה מנהל למרכז להשתלות; הוראות חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959[7], יחולו על מינוי כאמור (בחוק זה – מנהל המרכז להשתלות).
• מנהל המרכז להשתלות יבצע את התפקידים המוטלים עליו לפי הוראות חוק זה ויהיה אחראי לניהול המרכז להשתלות ולביצועם השוטף של תפקידי המרכז; בביצוע תפקידיו יפעל מנהל המרכז להשתלות לפי תכנית הפעולה השנתית של המרכז להשתלות, כפי שאושרה בידי השר, ויהיה כפוף, בכל ענייני הארגון והמינהל של המרכז להשתלות, להוראות שנתן המנהל, ובכל עניין מקצועי – להחלטות ועדת ההיגוי.

עיון ברישומים

• לצורך ביצוע תפקידיהם, רשאים המנהל, מנהל המרכז להשתלות וחברי ועדת ההיגוי, לעיין בפרוטוקול של ועדת הערכה ובכל מסמך אחר שהוגש לה, וכן לעיין ברישומים וברשומות הרפואיות המתנהלים בכל מרכז רפואי מורשה והקשורים לתחום נטילת אברים והשתלת אברים.
• מנהל מרכז רפואי מורשה ועובדיו ישתפו פעולה עם המנהל, מנהל המרכז להשתלות וחברי ועדת ההיגוי, לפי העניין, ויקלו על ביצוע הסמכויות כאמור בסעיף קטן (א).

מתאם השתלת אברים ורופא מבקר

• מנהל המרכז להשתלות יסמיך, מבין עובדי המרכז להשתלות:

1. אחים או אחיות מוסמכים שישמשו מתאמי השתלת אברים בכל מרכז רפואי מורשה, ויתאמו בין המרכז להשתלות, המרכז הרפואי המורשה ומרכזים רפואיים מורשים אחרים, בתחום נטילת אברים והשתלת אברים, וזאת בהתאם להיקף הפעילות ולסיכויי איתור אברים להשתלה במרכזים הרפואיים (בחוק זה – מתאם השתלת אברים); מנהל המרכז להשתלות יודיע לכל מרכז רפואי מורשה על זהות מתאם השתלת אברים, המופקד על אותו מרכז;
2. רופא מומחה שישמש רופא מבקר (בחוק זה – הרופא המבקר), ואלה תפקידיו:

- לבצע בקרת תהליכים, החל משלב איתור הנפטרים שאבריהם עשויים להתאים לצורך השתלה ועד לסיום הליך נטילת האבר והשתלתו;
- להגיש דוחות למנהל המרכז להשתלות ולוועדת ההיגוי, לעניין מיצוי אפשרויות לתרומות אברים במרכזים רפואיים מורשים.

• לשם ביצוע תפקידיהם, רשאים מתאם השתלת אברים, הרופא המבקר וכן ועדת בקרה ואיכות, לעיין ברישומים וברשומות הרפואיות המתנהלים במרכז רפואי מורשה והקשורים לתחום נטילת אברים או השתלת אברים, לרבות לעניין מצבו הרפואי של אדם שהושתל בו אבר, וכן לקבל לידיהם כל מידע אחר הדרוש להם והנוגע לעניין; ועדת בקרה ואיכות רשאית לקבל לידיה גם את המידע שהועבר למנהל המרכז להשתלות בהתאם לסעיף 31.
• מנהל מרכז רפואי מורשה ועובדיו ישתפו פעולה עם מתאם השתלת האברים, עם הרופא המבקר, עם ועדת בקרה ואיכות ועם הרופא האחראי, ויקלו על ביצוע עבודתם במרכז הרפואי המורשה.

חזרה מהסכמה

• תורם רשאי לחזור בו מהסכמתו לתרומת אבר בכל עת לפני ביצוע נטילת האבר, והוא לא יישא באחריות אזרחית או פלילית בשל חזרתו כאמור.

שמירת סודיות

• אדם שהגיע אליו מידע לפי הוראות חוק זה תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, ישמרנו בסוד ולא יגלה אותו לאחר אלא במידה הנדרשת לצורך ביצוע הוראות חוק זה, ובכפוף להוראות כל דין, לרבות חוק זכויות החולה.

עונשין

• העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז–1977[14](בסעיף זה – חוק העונשין):

1. מקבל תמורה עבור אבר שניטל מגופו של אדם אחר שאינו קרובו מדרגה ראשונה, בחייו, או המיועד לנטילה כאמור, בניגוד להוראות סעיף 3;
2. נותן תמורה עבור אבר שהושתל בגופו של אדם אחר שאינו קרובו מדרגה ראשונה, או המיועד להשתלה כאמור, ושניטל מאדם בחייו, בניגוד להוראות סעיף 3;
3. מתווך בין תורם לנתרם, במישרין או בעקיפין, לשם נטילת אבר אסורה או השתלת אבר אסורה או מקבל תמורה בעד תיווך בנסיבות אלה, בניגוד להוראות סעיף 4;
4. מבצע נטילת אבר או השתלת אבר בלי שקיבל אישור מאת מנהל המרכז להשתלות או מי שהוא הסמיך לכך, לפי הוראות סעיף 17(ד) או (ה), או 26(ב), לפי העניין;
5. נוטל אבר מגופו של קטין או חסוי, בניגוד להוראות סעיף 20.

• הוראות סעיף קטן (א)(1) עד (3) יחולו בין אם נטילת האבר או השתלת האבר מיועדות להתבצע בישראל ובין אם מחוץ לישראל
• העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:
  

1. מביא אבר לישראל או מוציא אבר מישראל, בניגוד להוראות לפי סעיף 6;
2. נותן תמורה בעד הסכמתו של אדם לנטילת אבר מגופו לאחר מותו, בניגוד להוראות לפי סעיף 29;
3. מממן הוצאות קבורה של תורם או הוצאות הסעה והטסה של גופתו, בניגוד להוראות לפי סעיף 30;
4. מגלה מידע שהגיע אליו לפי הוראות חוק זה, בניגוד להוראות סעיף 35.

תחולה על המדינה

• חוק זה יחול גם על המדינה.

ביצוע ותקנות

• השר ממונה על ביצוע חוק זה.

תיקון פקודת בריאות העם – מס' 20

• בפקודת בריאות העם, 1940[15], בסעיף 24ב:

1. ברישה, במקום "לשם" יבוא "בכל אחד מאלה";
2. בפסקה (1), לפני "צמצום" יבוא "לשם";
3. בפסקה (2), לפני "שמירה" יבוא "לשם";
4. אחרי פסקה (2) יבוא:

- "(3) לגבי יחידה מקצועית בבית חולים העוסקת בנטילת אברים או בהשתלת אברים כהגדרתן בחוק השתלת אברים, התשס"ח–2008[16] – בית החולים או היחידה המקצועית לא קיימו הוראה מהוראות החוק האמור."

תיקון חוק ביטוח בריאות ממלכתי – מס' 40

• בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994[17], בסעיף 8, אחרי סעיף קטן (ז) יבוא:

- "(ז1) תורם כהגדרתו בחוק השתלת אברים, התשס"ח–¹⁶2008, יהיה פטור מתשלומי חברים המפורטים בסל שבתוספת ובצו, וכן מתשלומי השתתפות עצמית שאושרו כאמור בסעיף קטן (א2), בעד כל שירות הכלול בסל שירותי הבריאות שנזקק לו בשל נטילת האבר או בשל תוצאותיה."

תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים – מס' 33
- "33. בריאות – החלטת ועדת הערכה או החלטת המנהל לפי פרק ד' לחוק השתלת אברים, התשס"ח–¹⁶2008".

תחילה

• תחילתו של חוק זה ביום כ"ו בניסן התשס"ח (1 במאי 2008) (להלן – יום התחילה).

הוראת מעבר

• מי שערב יום התחילה, נתן הסכמה, בחייו, לנטילת אבר לאחר מותו, שפרטיה מתועדים במאגר שמנהל משרד הבריאות לצורך זה, יראו את הסכמתו כאילו ניתנה לפי הוראות חוק זה.

שמעון פרס - נשיא המדינה
אהוד אולמרט - ראש הממשלה
דליה איציק - יושבת ראש הכנסת
יעקב בן - יזרי - שר הבריאות

* התקבל בכנסת ביום י"ז באדר ב' התשס"ח (24 במרס 2008); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה – 68, מיום כ"ט בחשוון התשס"ד (24 בנובמבר 2003), עמ' 236.