ויטמין D: עד כמה הוא חיוני לגוף האדם?

מחקרים מראים כי ל-90% מהאוכלוסיה בישראל יש מחסור בוויטמין D החיוני, שנוצר מחשיפה לשמש
תומר ולמר - 16/8/2010 11:08
ימי הקיץ יכולים להיות זמן מעולה לצאת החוצה ולספוג קצת שמש, אבל מי רוצה לעשות את זה בשרב. בחום הזה רובנו נעדיף להישאר בבית או במשרד ליד המזגן, להגיף את החלונות ולצפות בטלוויזיה או לשחק במחשב ולא בחצר. אבל צריך להיזהר. היעדר חשיפה לקרני השמש עלול לגרום למחסור חמור בוויטמין D, החיוני לחיזוק העצמות והשרירים. ממחקרים שנערכו לאחרונה עולה כי לא פחות מ-90% מהאוכלוסייה הבריאה בארץ לוקה במחסור של הוויטמין הזה.
ד"ר הווארד עמיטל, מנהל פנימית ד' וראומטולוג מומחה בבית החולים מאיר בכפר סבא, מסביר כי גוף האדם אינו יודע לייצר ויטמין D באופן עצמאי בכמות מספקת, ולכן יש חשיבות לחשיפה לקרני השמש. לדבריו, הקרינה העל-סגולית המצויה בקרני השמש מקדמת תהליך כימי ברקמת העור היוצר את הוויטמין. דרך נוספת דרכה ניתן להעשיר את הגוף בוויטמין D היא באמצעות שמן דגים המופק מדגי בקלה, שבהם ישנה כמות גדולה במיוחד של הוויטמין.
עם זאת, לדברי ד"ר עמיטל, בניגוד למה שחושבים, רוב המזונות שאנו צורכים דלים מאוד בוויטמין D. למשל, ביצה וכוס חלב מספקות מאה יחידות בלבד. לעומת זאת, חשיפה של 20 עד 30 דקות לקרני השמש בצהרי יום קיצי מספקת קרוב ל-20 אלף יחידות בינלאומיות של הוויטמין.

קשור לבעיות לב
"אין פלא שקיים מחסור בוויטמין D, הנובע בעיקר משינוי בסגנון החיים", מסביר ד"ר עמיטל. "בעבר, מרבית האוכלוסייה עסקה בעבודות כפיים או בחקלאות בחוץ. כיום רוב האוכלוסייה נמצאת במקומות ממוזגים. לא בשמש".
ד"ר עמיטל מוסיף כי איגודים מקצועיים ממליצים על העלאת המינון המומלץ של ויטמין D מ-400 ל-800 עד 1,000 יחידות ליום. כמו כן, לאנשים הלוקים במחלות כמו בעיות ספיגה במעיים או בעיות המחייבות טיפול בקורטיזון, מומלץ שייטלו מינון המגיע ל-2,000 יחידות ביום.
לדבריו, בשנים האחרונות נתגלו קשרים בין ריכוזים נמוכים של ויטמין D ובין תחלואה עודפת של מחלות לב וכלי
דם. "נמצא שבקרב חולים שלקו באוטם שריר הלב (התקף לב) או במחלות ממאירות דוגמת סרטן הערמונית או סרטן השד היו ערכים נמוכים יחסית של ויטמין D", הוא מציין.
במחקר אחר, שבדק את הריכוזים של ויטמין D בקרב חיילים בצבא האמריקאי שלקו בטרשת נפוצה, התגלה כי כמה שנים טרם התפתחות המחלה נמצאו בגופם ריכוזים נמוכים במיוחד של ויטמין D. הוויטמין חיוני גם להתפתחות תינוקות. הוא שומר על רמות תקינות של סידן וזרחן בדם ומעודד בכך את בניית העצמות של התינוק. כמו כן, הוויטמין חשוב באיזון מינרלים בגוף, בקרישת דם, בפעילות הלב ומערכת העצבים ובשמירה על רמות האינסולין בדם.

שימוש רב בסטרואידים
במשרד הבריאות ממליצים לתת לתינוקות מנות יומיות של ויטמין D עד גיל שנה, ומומחים מוסיפים כי מומלץ להמשיך להזין את הפעוטות בתרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל) גם לאחר גיל שנה, וזאת במטרה לספק לגוף ויטמין D בכמויות הנדרשות לו.
לדברי ד"ר רלי אבל, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה של שירותי בריאות כללית במחוז מרכז, ממחקר שנערך לאחרונה עולה כי תוספי ויטמין Dשניתנים לילדים חולי אסטמה עשויים להגביר את הפעולה נוגדת הדלקת של הסטרואידים אצלם ולשמש כתכשיר המאפשר ירידה במינון הסטרואידים.
כמו כן, במחקר שפורסם ב-EMED, אתר למידע רפואי לאנשי מקצוע, נמצא כי בקרב ילדים ממוצא אפרו-אמריקאי, אצל אלו הסובלים מאסתמה נמצא שיעור גבוה משמעותית של רמות בלתי מספיקות של ויטמין מסוג זה (86% לעומת 19%) ושל חסר ויטמין (54% לעומת חמישה אחוזים).
ייתכן כי רמות נמוכות של ויטמין D תורמות לחומרה רבה יותר של מחלת האסתמה, המצריכה שימוש רב יותר בסטרואידים. לחילופין, ייתכן שוויטמין D משפיע באופן ישיר על פעילות הסטרואידים, כך שברמות נמוכות שלו תכשירים אלו יעילים פחות.

למה זה חשוב ולמי חסר
תפקיד ויטמין D:
  • תורם לספיגת הסידן במעיים ולהחדרתו לעצמות. סידן חיוני לחוזק העצמות, וגם לתפקוד תקין של מערכת העצבים והשרירים.
  • מגביר התמיינות תאים במערכת החיסון ומונע התרבות בלתי מבוקרת שלהם.
  • בעל תפקיד חשוב במצב שבו יש צורך מוגבר באינסולין. מחסור בו משפיע על הפרשת האינסולין ומהווה גורם סיכון לסוכרת סוג 2.
  • תורם למניעת מחלות עצם, סרטן, דלקות, מחלות אוטואימיוניות; לחיזוק מערכת החיסון ולאיזון לחץ הדם.
  • מחקר הראה כי נטילת מינון גבוה של ויטמין D בהיריון הפחית באופן משמעותי סיבוכי הריון, כמו סוכרת הריונית, לחץ דם גבוה, רעלת היריון ולידה מוקדמת.
  • צריכה נאותה של ויטמין D אצל קשישים מפחיתה סיכון לנפילות ולשברים. לפי מחקרים, ויטמין D יכול לעזור במניעת מחלת פרקינסון.

קבוצות סיכון למחסור בוויטמין D:
  • אנשים כהי עור או שאורח חייהם אינו מאפשר חשיפה לשמש.
  • מי שנוהג לכסות את גופו באופן מוחלט, כמו בדואים או חרדים.
  • מי שסובל מבעיה בספיגת שומנים, מי שעבר ניתוח קיצור קיבה, בעל סיכון לסרטן, חולי אסתמה וחולי מחלות מעי דלקתיות.