השמנת יתר גורמת למחלת הכליות המשנית - Obesity Related Glomerulopathy

על מחקר בנושא שנערך בקמפוס "גולדה" - בי"ח "השרון".
על פי פרופ. אברי שיניאק – מנהל היח' לדיאליזה ציפקית, קמפוס "גולדה", בי"ח "השרון".
פורסם במוסף "לבריאות" של "מעריב" – נובמבר 2005.
בעשורים האחרונים המחלה Glomerulopathy Obesity Related התגלתה כמחלה כלייתית משנית להשמנת יתר, אשר לא היתה מוכרת קודם לכן. המחלה מתבטאת בהפרשת יתר של חלבון בשתן ובעליית לחץ הדם. שבשלבים מתקדמים יותר, עלולה להוביללאי-ספיקה כלייתית.

בעיית הסינון הכלייתי באנשים שמנים
תפקידה העיקרי של הכליה הוא סינון הדם, שנעשה על ידי כמיליון פקעיות (יחידות הסינון בכליה). כליה בריאה מסננת כ-100 סמ"קדם בדקה ומייצרת שתן, שמוציא מהגוף מומסים שונים. אצל אנשים שמנים, קצב הסינון מוגבר באופן ניכר, (סינון יתר), עד לפי שניים מהקצב הרגיל ופוגע בפקעיות הכליה.
בסדרת מחקרים שנערכה בבית החולים "השרון" נמצא, שהגורם לסינון יתר של הכליה אצל אנשים שמנים הוא לחץ מוגבר בפקעיות. בנוסף, לראשונה הוכח כי סינון יתר של הכליה הפיך לאחר ירידה במשקל.
תהליך הסינון הכלייתי הושווה בין קבוצת אנשים שסבלו מהשמנת יתר (מעל 110 ק"ג), לקבוצת אנשים בריאים. הנתונים שובצו במודלים מתמטיים שהוכיחו, כי הגורם לסינון היתר, נעוץ בהגברת הלחץ בתוך הפקעיות. נמצא, כי בתהליך הסינון אצל האנשים השמנים כמות הדם הזורמת לכליה בכל דקה גדולה מאד, כך שקצב הסינון יכול להגיע לערכים עד פי שניים מהמצב התקין. ככל שהשמנת היתר קשה יותר, כך בעיית סינון היתר חמורה יותר. מצב זה גורם נזק רב לכליה ועלול להוביל להפרשה מוגברת של חלבון בשתן, ולירידה בתפקוד הכלייתי עד אי-ספיקה כלייתית מתקדמת. הפרשת יתר של חלבון בשתן בקרב אנשים שמנים משקפת פגיעה כללית במערכת כלי הדם בגוף.

השפעת הירידה במשקל על הסינון הכלייתי
חלקו השני של המחקר בדק, אם סינון היתר של הכליה הוא הפיך. החולים השמנים שהשתתפו בחלקו הראשון של המחקר, עברו ניתוח קיצור קיבה *(במח' הכירורגית בבי"ח "השרון"), ולאחר מכן נבדקו שוב תפקודי הכליה. נמצא, כי לאחר ירידה במשקל, הסינון הכלייתי השתפר עד למצב כמעט תקין, כתוצאה מכך הפרשת החלבון בשתן פחתה. כלומר, ירידה במשקל מפחיתה את העומס על הכליה ומסייעת לשמירה על תפקוד הכליה.
אחת הסיבות לתופעה נעוצה בעובדה שתאי השומן מייצרים הורמונים הפועלים על הכליות ועל מערכת כלי הדם. להורמונים אלה יש השפעה על כיווץ כלי הדם שמובילים את הדם לפקעיות. כאשר כמות תאי השומן פוחתת, גם ייצור ההורמונים האלה פוחת, קצב הסינון הכלייתי מתקרב לערך תקין והנזק לכליה קטֵן.
הערות מערכת:
  • אין במאמר משום המלצה לאנשים שמנים לעבור ניתוח קיצור קיבה.
  • על תזונה לחולי כליה בשלבי מחלה שונים ראה במדור "על דיאטות ותפריטים"