דברי הרב דב אדלשטיין מאלפי מנשה

הכתבה בעיתונכם נוסעות בעיקבות הלב(5.9)היה מזעזע ומרגש. שתי אחיות (בת 14ובת 18) הסובלות ממחלת לב תורשתית עומדות לטוס לארה"ב לחכות שם עד שיזדמן להן תורם לב.
לא מזמן קראנו על יהודי אמריקאי ששמע על נער ישראלי שחייו תלויים במציאת תורם להשתלת כליה, ובא לישראל ותרם אחת מכליותיו.
נשאלת השאלה, מדוע חייהם של החולים שלנו צריכים להיות תלויים בתורמים ממדינות רחוקות?
האם בישראל לא מתים אנשים שאיבריהם היו יכולים להעניק חיים במקום לרקוב באדמה ולשמש מזון לתולעים?
התשובה מזעזעת ואכזרית: "המצב בתחום תרומת האיברים הולך ומידרדר", אומר ד"ר יעקב לביא, מנהל היחידה להשתלת לב בבית החולים שיבא. "בחודשים האחרונים הייתה ירידה במספר ההסכמות של משפחות לתרום איברים לשפל שאני לא זוכר כמותו ב-16 שנות עבודתי במקצוע", מסיים ד"ר לביא.
סיפור מזעזע במיוחד מביאה אפרת רינות-קורן: "לפני זמן לא רב הלך לעולמו איש יקר שנזקק נואשות להשתלת כבד. באותו בית חולים, ממש בחדר לידו, נפטר אדם עם כבד שהתאים לו בדיוק. הכבד הזה יכול היה להציל את חייו, אבל משפחתו של הנפטר סירבה לתרום. למוחרת, במקום לקבור אדם אחד, קברו שניים."

ושוב נשאלת השאלה: כיצד להסביר את האכזריות הזאת?
ובכן, מישהו הפיץ את האמונה התפלה, שאם קוברים מת ללא כל האיברים שלו, כאשר תהיה תחיית המתים הוא לא יקום לתחייה.
האם עלינו באמת להאמין שאי פעם יקומו לתחייה כל המתים ממש בגופם? הלא כל העולם, כולל החלל החיצון, לא יכיל את רבבות המיליונים שנפטרו מאז בריאת העולם.
הרמב"ם אומנם קבע את עיקר י"ג האומר "אני מאמין באמונה שלמה שתהיה תחיית המתים בעת שיעלה רצון מאת הבורא", אבל הוא לא אמר שהגופות ממש יקומו מקבריהם. את המושג תחיית המתים מפרשים בדרך אחרת.
מאידך, יש אמירה מפורשת של הרמב"ם: "וכל המקיים נפש אחת בעולם... כאילו קיים עולם מלא"(משנה תורה, הלכות סנהדרין, פרק י"ב).
כאן אין שום ספק: מי שתורם לב, כבד, כליה, ומציל נפש אחת, הוא בוודאי יקום לתחיית המתים, ולא חשוב איזו צורה תהיה לאותה תחיית המתים.
חבל מאוד, שרבנינו נשארים אדישים להתנהלות המכוערת הזו, שיהודים מעדיפים להזין באיברי
יקיריהם את התולעים, במקום לתרום אותם להצלת חיים. הגיע הזמן להתנער מן האמונה התפלה.

במקרה שיש בין קוראי מכתב זה מי שמהרהר: הוא אומנם נאה דורש, אבל האם הוא גם נאה מקיים?
לידיעתכם: כבר יותר מעשר שנים אני נושא בארנקי כרטיס תורם אדי עליו כתוב:
"בתקווה כי אוכל לעזור לזולת, אני מצווה בזה ותורם לאחר מותי...כל איבר מגופי שהזולת יוכל להיעזר בו להצלת חייו".
אני קורא לכל אחד/ת להצטייד בכרטיס תורם אדי, טלפון 03-6957369 עוד לפני ראש השנה.

בברכת שנה טובה,
שנת בריאות ומעשים טובים
הרב דב אדלשטיין
אלפי מנשה